סלי אריאל: “ציורי תל אביב – העיר שלא ישנה לעולם מהמלחמה”
תל-אביב של ציורים אלה מייצגת הן את החלומות והן את ההישגים של המייסדים הראשונים של העיר, ועל פי תחזיותיו של הרצל שישראל תרצה להיות מדינה נורמלית, לא שונה מכל מדינה אחרת. אבל לדברי סלי אריאל, אנחנו שונים מכל האחרים. סלי אריאל התאהבה בעיר הבאוהאוס הלבנה של תל אביב. זה הפך להיות האובססיה שלה מאז 2002. ציוריה מדגישים את האור והצבעים ואת העגלגלות האורגנית של הרחובות והבניינים. רוב סצינות הרחוב והמבנים שהיא מציירת מתארים את הארכיטקטורה הקלאסית של הבאוהאוס בתל אביב.
הציורים שלה מייצגים את שמחת החיים בתל אביב, העיר שאנחנו נחושים לחיות בה, ולא עיר תחת התקפה. אבל כולנו יודעים עכשיו שתל-אביב, חיה ומלאת תקווה ותמיד מוכנה למסיבה, נמצאת בטווח של רקטות וטילים.
הסטודיו של סלי נמצא במקלט בעיר. ביום הראשון למלחמת עזה האחרונה, בחצות, קיבלה סלי שיחת טלפון שהיא צריכה להעביר את כל הציורים והציוד שלה מהסטודיו שלה ולהחזיר אותו למקלט למחרת בבוקר. היא, כמו אמנים רבים אחרים בתל אביב, משתמשת במקלטים עירוניים כסטודיו. ואז, פחות משבועיים לאחר מכן, היא קיבלה שיחת טלפון, להחזיר אותה לסטודיו ולהעביר את כל חפציה בחזרה. לסלי אריאל זה מסמל את האופי הכפול של תל אביב, יפה, פטריוטי, נותן את האצבע לצרות. בתל אביב של אריאל יש קסם משלה.
