המגדלים מעל 4000 בנייני הבאוהאוס הלבנים המרוכזים בתל אביב, מעניקים לה את התואר – “העיר הלבנה”. מרכז העיר עוצב ברובו על ידי ארכיטקטים שהיגרו מאירופה בשנות ה30 וה40 הסגנון האקלקטי של שנות העשרים הוא ניסיון ליצירת שפה אדריכלית אחרת – שונה מזו שהיתה נהוגה בארץ ישראל באותה התקופה, שונה מהשפות שהכירו האדריכלים שעלו ארצה. לאורך תקופה קצרה בהיסטוריה של העיר, כעשור אחד בלבד, נבנו מאות מבנים, חלקם בעלי קווים דומים וחלקם שונים בתכלית, כולם אקלקטיים. בתים אלה, יוצאי דופן ברחובות תל אביב המודרנית, הם אזכורים לשורשים מהם צמחה העיר ולתהיות על זהות

בתים אקלקטיים רבים בתל אביב נהרסו או שונו לאורך השנים כחלק מתהליך מוניציפאלי מכוּון למודרניזציה של העיר או עקב שינויים חברתיים טבעיים. היום ניצבים עדיין כ־800 מבנים המשתייכים לסגנון ומיועדים לשימור.

סטפן בונס עובד בברלין, תמונותיו זכו בפרסים רבים, ביניהם פרס עולמי לתמונה עיתונאית, עבודותיו מתפרסמות במגזינים ועיתונים איכותיים בכל העולם. בעבודותיו הדוקומנטריות במסורת צילומי נוף קונספטואליים, סטפן בונס לוכד את המציאות העכשיוית של מקום בהקשר של המימדים ההיסטוריים שמאחוריו.