כיצד ברצוננו לחיות? כיצד ניתן לתכנן מרחבים פתוחים? שאלות אלה קריטיות כיום ממש כשם שהיו בימיו הראשונים של המודרניזם בראשית המאה העשרים. כאשר ז’אן מוליטור בוחן במצלמתו את יפי בתי המגורים המודרניים בברלין ובתל-אביב, שתי השאלות הללו מהדהדות בתצלומיו. יצירת מרחבים ציבוריים לחברה פתוחה ובעלת תפיסות חברתיות מתקדמות הייתה אחת ממטרות התנועה המודרנית. בברלין ובתל-אביב יצרו המודרניסטים בין הבניינים המרובעים מרחבים עירוניים פתוחים, כגון כיכרות, חצרות משותפות ומרפסות-גג, לשימושם של דיירים, עוברים ושבים ואורחים. בשתי הערים הם בחנו בעין ביקורתית אילו חיים יוכלו לנהל אזרחיה של חברה דמוקרטית חדשה.