ראשיתה של התערוכה בשני אלבומי תמונות מיוחדים במינם: האחד, ובו 40 הדפסי כסף על קרטון של תצלומי אוויר מפלשתינה, הוענק על ידי איש העסקים והמו"ל, זלמן שוקן (1877–1959), כשי למברכיו לרגל יום הולדתו השישים בספטמבר 1938, כשנה לאחר האירוע וכארבע שנים לאחר עלייתו לירושלים. באותה שנה הקדיש מר ס' מרגולין אלבום דומה, בן 29 תצלומים, לחברו, ד"ר א' ברונר.

תצלומיו המיוחדים של זולטן קלוגר מזמנים מסע בנופים מקראיים ובנופי עמל ציוני. מרבית התצלומים מתמקדים בתולדות ההתיישבות ובבינוי היישוב: החל מהקמת פתח תקווה וראשון לציון, דרך הקיבוצים והמושבים הראשונים, ההתפתחות האדריכלית של ירושלים, תל אביב וחיפה, ועד ליישובי חומה ומגדל, שקמו בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

קלוגר שירת כצלם אווירי בצבא האוסטרו-הונגרי בימי מלחמת העולם הראשונה. בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 עבר לברלין, שם עבד כצלם עיתונות עצמאי, ושיתף פעולה עם נחמן שיפרין (1893–1984), הבעלים של חברת Presse Photo GmbH. לאחר עליית הנאצים לשלטון נאסר עליהם לעסוק במקצועם, ובנובמבר 1933 עלו השניים ארצה וייסדו בתל אביב את Orient Press Photo Company.

בעשור הראשון שלאחר קום המדינה היה קלוגר אחד מצלמי העיתונות העסוקים בארץ הודות לעבודתו עבור קרן היסוד וקק"ל. ב-1958 היגר לארצות הברית. כיום שמורות עבודותיו בארכיונים שונים בישראל. ב-2008 הוצגה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב התערוכה "זולטן קלוגר: צלם ראשי, 1933–1958" (אוצרים: ד"ר רות אורן וגיא רז), ובה נפרש מגוון רחב מעבודותיו.

בהקשר העכשווי, יש מקום להשוואה בין שני האלבומים דאז לבין תרבות האינסטגרם של ימינו, שכן, ממש כמו במדיה החברתית היום, ניכר שיוצריהם מבקשים להרשים את הצופה באמצעות תצלומים מרהיבים, העולים בקנה אחד עם סדר יום מסוים. תצלומיו של קלוגר מפארים את ההיסטוריה הציונית: את הנופים, את התושבים ואת הגאולה החקלאית של ארץ ישראל. בד בבד, שני האלבומים גם יחד מתעלמים כמעט לחלוטין מנוכחות האוכלוסייה הערבית בארץ.

בתערוכה במרכז הבאוהאוס מוצג האלבום של שוקן באופן דיגיטלי, ואילו האלבום המקורי של מרגולין מוצג כאן לראשונה לקהל הרחב.

ד"ר אינס זונדר, אוצרת התערוכה

היסטוריונית של אדריכלות ועמיתת מחקר במרכז מוזס מנדלסון, אוניברסיטת פוטסדאם, גרמניה