Architecture in Flip-Flops: Bat Yam, 1920-1990 | Daphna Levine
The wide variety of building types solidified in Bat Yam during the first few decades resembles a pastiche of architectural catalogs. Over the years, Bat Yam has provided space for Israeli social and architectural experimentation. Under the city’s overarching blueprint, Zionism’s narrative unfolded, and so did the everyday tales of city life. Massive investments in real estate in the last decade and effervescent plans for urban regeneration highlight the need to formulate Bat Yam’s unique urban narrative and examine how the elusive Bat Yam character expresses itself. Now is the time to think of Bat Yam as a fascinating place derivative of the Zionist project. It is the right time to think of Bat Yam and cities like it as the front room of Israeli residence, as a display of needs, actions, and the forces at play. It’s time to think of Bat Yam as prose.
Dr. Daphna Levine is an architect and urban renewal researcher. As director of the strategic planning department in the Bat Yam municipality, she led the city’s conservation plan; this book is the product of this fascinating endeavor.
” […] בת ים, עיר שנדמתה בעיני התמות כאילו פוסלה בחול ובמלח, וחופה פלש לרחובותיה. תושבי העיר דשדשו לכל מקום בכפכפיהם האדומים-שחורים […] שמשיות צהובות לבלבו במרפסות כחבצלות […] חלפתי על פני בניינים שנצרבו והשחימו ברבות השנים, ושלאורך קירותיהם התנחשו צינורות ומרזבים, חוטי חשמל שחורים שעליהם התנפנפה כביסה צבעונית, בעיקר בגדים תחתונים, גופיות מחוררות, חזיות מלמלה ודגלי ישראל […] “
(בעז גאון, אליהו מחפש אהבה, 2017, זמורה ביתן)
בת ים, שנולדה בשנות ה-20 של המאה העשרים, שימשה לאורך השנים שדה פורה לניסויים חברתיים ואדריכליים בישראל, ומגוון טיפוסי הבנייה שנוצקו אליה הותכו יחדיו למעין קטלוג אדריכלי. תחת שרביט התכנון ובאמצעותו נרקמו הסיפורים הגדולים של הציונות, כמו גם הסיפורים האנושיים הקטנים של חיי היום־יום, ופרחה עיר שכל רצונה הוא להיות היא עצמה: להתגלש על גג הבטון של עמיגור, לרוץ באימה לאורכו של בית חולים הגפן, להתגלגל בדיונות, להתנשק בקולנוע העצמאות.
לנוכח ההשקעות המסיביות בנדל”ן והפופולריות הגוברת של תוכניות ההתחדשות העירונית בעשור האחרון, עולה הצורך לגבש את הסיפור העירוני הייחודי של העיר ולברר מהו בדיוק הדבר ה”בת־ימי” החמקמק הזה; מה בהיסטוריה הבנויה של בת ים ראוי לשימור וממה אפשר להיפרד למען פיתוח והתחדשות. זו העת לשאול מהו הסיפור שבת ים רוצה לספר; זו העת לחשוב את בת ים כפרוזה.
ד”ר דפנה לוין היא אדריכלית וחוקרת התחדשות עירונית. במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית בת ים היא הובילה את תוכנית השימור של העיר; הספר הזה הוא תוצר של עשייה מרתקת זו. ספריה הקודמים: המרחב השלישי (רסלינג, 2016); בית אינו אפס עיר (הטכניון, 2022); דֶלפין (הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, 2023).
